הארנבת היא נציגת אוכלי עשב, מכרסם, הנפוצה בכל רחבי הארץ. בילדותו מוצגים לילדים תמונות המתארות בעל חיים עם פרווה אפורה שהוא לובש בקיץ, ולבן - בחורף. על כך, מידע על מה שעושה הארנבת בחורף מסתיים ברבים.
הוראות
שלב 1
בעלי חיים חווים את העונה הקרה בדרכים שונות. מישהו, למשל, דוב, בכדי לחסוך במשאבים, נכנס לתרדמת שינה ומתעורר רק באביב, כאשר השלג נמס, האוויר יתחמם, ויהיה קל יותר למצוא אוכל. בעלי חיים אחרים, כמו סנאים, מאחסנים ציוד לחורף. הארנבת לא עושה את זה ולא את השנייה.
שלב 2
עם תחילת מזג האוויר הקר, הארנבת מתמוססת. הוא משנה את הצמר האפור הרגיל למעיל פרווה לבן. עכשיו לא יהיה כל כך קל לאויביו הרבים של המכרסם להבחין בטרפם. לנוחות התנועה על שלג וקרח, כריות הכפות של החיה מכוסות גם בצמר. הזיעה מתחילה לבלוט עליהם ומשמשת כמעין חומר סיכה.
שלב 3
הארנבות מעדיפות להתקרב למגורי האדם לצורך אספקת חורף. שם הם יכולים לאכול חציר או קליפת קליפת עצי פרי.
שלב 4
בחורף, הארנבת מעדיפה לצאת לחיפוש אחר אוכל קרוב יותר לדמדומים. במהלך היום ניתן לראות את מעיל הפרווה הלבן שלו בשלג על ידי טורפים ערניים, בלילה חיות אחרות כבר מחכות לו. כשמחשיך, המכרסם מרגיש מוגן ביותר. במהלך היום הוא מבלה זמן לא רחוק ממאורתו, מוכן להיעלם בו באופן מיידי במקרה של סכנה.
שלב 5
הארנבות אינן מבודדות את מאורותיה בשום צורה לחורף. לבעלי החיים הקטנים האלה יש שיער סמיך, ולכן הם לא קופאים במקלטים שלהם. הקושי העיקרי של מכרסם בחורף הוא עדיין לחפש אוכל.
שלב 6
באביב, כאשר השלג נמס סוף סוף והוא מתחמם, גם מראה הארנבת משתנה. הוא משליך שוב, מוריד את מעיל הפרווה הלבן כשלג שלו, והוא גדל בצמר האפור הרגיל, מה שהופך אותו פחות מורגש בקיץ.
