אלרגיות לכלבים שכיחות. לעתים קרובות היא מכריחה אנשים להיפרד מחיית המחמד שלהם או לסרב לכלבים אחת ולתמיד. אף על פי כן, גם לסובלים מאלרגיה יש אפשרות לרכוש חבר עם ארבע רגליים - כלבים מגזעים מסוימים גורמים לתגובות לא רצויות בתדירות נמוכה יותר מאחרים, שהייה בחברתם הינה בטוחה כמעט לאדם הסובל מאלרגיות.
הוראות
שלב 1
לסובלים מאלרגיה מומלץ שיהיו להם כלבים שנשפכים לעיתים נדירות. באופן מוזר, לרוב מדובר בגזעים עם שיער ארוך למדי - שיער מת אינו נושר, בניגוד לגזעים קצרי שיער, אלא מופרד רק במהלך הסירוק. גזעים כאלה כוללים את שי צו, יורקשייר טרייר, כלב כלבים מלטזי.
שלב 2
כלבים מגזעי השיער (כל זני השנאצרים, חלק מהטריירים) מתאימים גם הם - שיערם המתה מופרד בזמן חיתוך (מריטה), וזה מספיק שיש לעשות בכמה חודשים. מטבע הדברים, עדיף להפקיד את הטיפול במעיל הכלב בידי מישהו קרוב אליך או מומחה כדי לא לעורר התקף אלרגי.
שלב 3
רוק לכלבים הוא לעתים קרובות הגורם לאלרגיות. זו הסיבה שלסובלים מאלרגיה לא צריכים להיות כלבים מגזע המועדים להפרשת ריר (בוקסר, מסטיף, ניופאונדלנד). הרוק עף באופן פעיל לכיוונים שונים, מתיישב על ריהוט וטפטים, אם הכלב מתנער או נובח. עדיף לבחור בין גזעים המובחנים על ידי מזג רך ורגוע, שאינם נוטים להתרגש ולנבוח על זוטות.
שלב 4
ככל שהכלב קטן יותר, כך פחות שיער ממנו, מה שאומר שפחות אלרגנים ייכנסו לסביבה. לסובלים מאלרגיה מומלץ שיהיו כלבים בגודל בינוני (קרי בלו טרייר, בדלינגטון טרייר) ובגודל קטן (ביכון פריזה, פומרניאן).
שלב 5
גזע הכלבים הבטוח ביותר לסובלים מאלרגיה הוא הפודל. כלבים אלה נדירים לעיתים רחוקות, וקל להסיר שיער מת, והכי חשוב, הם אינם נוטים להיווצר קשקשים, הגורמים לאלרגיות.
שלב 6
היגיינה קבועה מפחיתה באופן משמעותי את הסבירות לתגובות אלרגיות - יש לשטוף את הכלב לפחות פעם בשבוע, זה יעזור להסיר חלקית גם שיער מת וגם חלקיקי קשקשים ורוק. אין לאפשר לכלב להיות במקום בו האדם האלרגי מבלה זמן רב ביותר, כשהוא ישן על מיטת הבעלים או על כיסאו, כך ששיערו של חיית המחמד וחלקיקים בלתי נראים לעין לא יישארו על הרהיטים. ניקוי רטוב בתדירות גבוהה יפחית את הסיכון להתקפי אלרגיה.