מחלת חום היא מחלה נגיפית שבאופן תיאורטי יכולה להשפיע על כלבים בכל גיל, אך לרוב גורים מתחת לגיל שנה יכולים לחלות בה. זאת בשל חסינות שבירה, צמיחה אינטנסיבית, החלפת שיניים וגורמים רבים אחרים. נשאי הנגיף יכולים להיות ציפורים, בעלי חיים אחרים, חרקים, בני אדם. המחלה החריפה ביותר מתפתחת אצל גורים לא מחוסנים בזמן שההליכה ברחוב מתחילה. אין תרופה ספציפית למחלה נגיפית. מספר אמצעים מבוצעים שמטרתם להפחית את תופעות הלוואי ולהחזיר את האיברים הנגועים.
הוראות
שלב 1
הסימנים הראשונים למחלה עשויים להיות: חוסר תיאבון, חרדה או עייפות, אף יבש או הפרשות שופעות מהאף ומהעיניים. הכלב מנסה להסתתר, להסתתר בפינה, לא נענה לקריאת הבעלים. שלשולים, הקאות, חום גבוה, התקפים, התקפי אפילפסיה והתעלפות. בצורה העורית, כל הגוף מכוסה בשלפוחיות.
שלב 2
ברגע שהסימנים הראשונים למחלה מופיעים, פנה מיד למרפאה וטרינרית או התקשר למומחה בבית. המגיפה יכולה להיות מהירה ברק, והעיכוב הקל ביותר יוביל למותו של בעל החיים.
שלב 3
הנגיף מדביק את כל הרקמות והאיברים בגוף, ולכן הטיפול מכוון לשמירה על תפקודים חיוניים. הווטרינר יתן לכלב אורוטרופין, גלוקוז, נתרן כלורי, סידן גלוקונאט, דיפהנהידרמין, חומצה אסקורבית. התמיסה מוזרקת לווריד בשיטת סילון או טפטוף.
שלב 4
בהתאם למצב החיה ולנזק לאיברים מסוימים, ניתן לרשום פרוזרין, פורוסמיד, מידוקולם, סטרכנין, פינליפסין, כמו גם אנטיביוטיקה: נורסולפזול, ג'נטמיצין, כלורמפניקול וכו '.
שלב 5
בנוסף, מכניסים סרום ספציפי, אימונומודולטורים, ויטמינים. הטיפול במחלה מתבצע תוך שבועיים-שלושה.
שלב 6
במהלך תקופת הטיפול ניתן לתת לכלב גבינת קוטג ', בקר טחון, ביצה, חלב.
שלב 7
השיטה המסורתית לטיפול במחלת חום היא כי וודקה רגילה מוזגת לפיו של הכלב. בהתאם למשקל הכלב, המינון יכול להיות בין 100 ל -300 גרם. לעיתים קרובות שיטה זו מסייעת, אך אינה מבטיחה התאוששות. זה נעשה לרוב בכפרים ומתורגלים על כלבי חצר פשוטים.
שלב 8
למניעת מחלת חום יש לחסן גור בגיל 2, 5-3 חודשים. לקבלת החיסון עליך לפנות למרפאה וטרינרית.
