לעתים קרובות חרדה של בעלי כלבים נגרמת על ידי שיעול של החיה. על מנת לברר את הגורם לתופעה זו, יש הפונים לווטרינר בבקשת עזרה, ורבים מנסים למצוא הסבר בעצמם. ככלל, הרופא עדיין יכול להציע את התשובה הנכונה ביותר על ידי אבחנה של איברי החיה.
הצעד הראשון הוא להיעזר במומחה. על הרופא לזהות את סיבת השיעול שנוצר ואז לרשום טיפול מתאים.
המחלות הנפוצות ביותר לשיעול הן קריסה (היצרות בקנה הנשימה), דלקת הגרון, דלקת קנה המוח, דלקת הגרון. מחלות אלו קשורות לבעיות בדרכי הנשימה העליונות. אך אין לשלול גם פתולוגיות של דרכי הנשימה התחתונות: דלקת ריאות, ברונכופונומוניה, ברונכיטיס כרונית או חריפה. בהתבסס על האבחנה שערך הרופא, יקבע לחיית המחמד שלך טיפול מתאים.
עם גרון-דלקת הלוע ודלקת הגרון אצל כלב, בלוטות הלימפה מוגדלות. היא גם הופכת רדומה יותר וקולה נעלם לעיתים קרובות. הכלב שלך מסרב לאוכל והולך. במקרה זה, שחרר אותו מהקולר, מכיוון שהוא מפעיל לחץ רב על הגרון. השתדלו לא לתת אוכל קר ומים. הגבל את זמן ההליכה במזג אוויר קר או גשום. אם תוך שבוע אינך מבחין בשיפור כלשהו, הקפד לפנות לווטרינר שלך.
שיעול יבש עם התקפים עלול להוביל לחשד למחלה כמו קנה הנשימה. לעתים קרובות זה מלווה בקוצר נשימה מעורר השראה ובנשימה של סטרידור. מחלה זו נגרמת על ידי חיידקים, נגיפים או טפילים. מחלה זיהומית ניתנת לריפוי רק בתרופות מיוחדות שקבע וטרינר.
ברונכיטיס כרונית ואקוטית שכיחה גם אצל כלבים. שיעול לח וחזק הוא אחד הסימנים למחלה זו. זה מופיע בדרך כלל במהלך הליכה או אחרי שינה. במצב זה, אל תתמהמה עם הפנייה לרופא, מכיוון שכלבך עלול לקבל סיבוך.
ברונכיטיס אלרגית יכולה להיגרם מהשפעות סביבתיות כגון נשיכת חרקים. במקרה זה יידרש טיפול ארוך טווח בתרופות אנטי-אלרגיות. בכל מקרה, הצגת חיית המחמד שלך לוטרינר לעולם לא תהיה מיותרת.
