בדרך כלל אנשים מתרגשים מאוד מגורים של אנשים אחרים, אך לא כולם מוכנים לקבל אותם במתנה. זה טוב אם הבעלים לעתיד מביע ישירות רצון שיהיה לו כלב. ואם אין אפילו רמז לצורך בידיד קטן, כדאי לחשוב אלפי פעמים האם כדאי לתת גור לאדם כזה. וכמובן, לפני שאתה נותן את הגור לבית חדש, דאג למספר פרטים.
הוראות
שלב 1
על הבעלים הפוטנציאלי להיות מוכן באופן פנימי לקחת אחריות על חיי חיית המחמד. אחרי הכל, גור אינו צעצוע קטיפה יפהפה. זהו יצור חי הדורש טיפול. זה כולל טיולים מוקדמים, ומשחקים עם בעל חיים, אימונים, עלויות מזון, ועוד הרבה יותר. אדם צריך לא רק להביע רצון נלהב להשיג כלב, אלא גם להיות בעל ידע מספיק על חיות מחמד עם ארבע רגליים. נוכחותם של ילדים קטנים במשפחה היא הסיבה הקובעת לסרב להילחם ולגזעי כלבים גדולים.
שלב 2
הגור צריך להיות מוכן גם "לעבור" לבעלים חדש. "המהגר" הוא לפחות 1-1.5 חודשים, עליו לאכול באופן עצמאי, להיות מחוסן ובריא לחלוטין. ואז ההסתגלות לבית החדש תהיה קלה יותר וקלה יותר עבור הכלב. כשאתם נותנים או תורמים גור גזעי, עליכם לדאוג לנוכחות סימן הפדרציה הצינולוגית הרוסית (RKF) על פני השטח הפנימיים של האוזן או על קפל המפשעה של הכלב. זה חייב להתאים בקפדנות לכרטיס הגורים של כלב גזעי.
שלב 3
זה טוב אם תציג ערכת טיפוח לגור בפני בעל חסר ניסיון חדש כתוספת נעימה לחיית המחמד שלך. אלה צעצועים בטוחים, קערות, רצועה וצווארון, מזרן, סט אוכל מוכר. מתנות שימושיות אלה יעריכו הן על ידי הבעלים החדש של הכלב והן על בעל החיים עצמו.
שלב 4
עליכם לדאוג להסעה נוחה של חיית המחמד שלכם. עדיף שמדובר בתיק נשיאה מיוחד, כך שהגור, מפחד וחרדה עקב סביבה יוצאת דופן, לא יברח ויהיה נכה ברכב או בתחבורה ציבורית. וגם גורים קטנים מאוד בחורף צריכים להיות עטופים בשמיכה חמה על מנת להימנע מכפור של הפירורים שעדיין לא בשלים.
