זיקיות הן חיות ממעמד הזוחלים השייכות לסדר הקשקשים של משפחת הזיקית. המשפחה מורכבת ממאה ושישים פרטים. בעלי חיים אלה ידועים לרבים בזכות יכולתם לשנות צבע, כמו גם תכונות אופייניות אחרות.
בתי הגידול העיקריים של הזיקיות נחשבים לצפון אפריקה, דרום אירופה, המזרח התיכון, דרום הודו, סרי לנקה. זיקיות ניתן למצוא גם בארצות הברית ובהוואי. בעלי חיים אלה מעדיפים לחיות ביערות טרופיים, מדבריות, ערבות וסוואנות. מינים מסוימים, כמו זיקיות נאמקווה במדבר נמיב, חופרים מאורות בדיונות החול כדי להסתתר מפני החום והקור.
גדלי הזיקית יכולים להשתנות בהתאם למין. אז הנציג הקטן ביותר של הזיקיות יכול להיות באורך של 5 ס"מ בלבד, והאנשים הגדולים ביותר מגיעים לגדלים של עד 60 ס"מ.
בין המאפיינים המעניינים של החיה, ניתן לציין את היכולת לתפוס טרף במהירות בלשונו. הזיקית משליכה את לשונה מהר יותר ממה שאדם יכול לעקוב אחריה במבט, ומגיע לטרפו בשלושים אלפיות השנייה. ברגע שקצה הלשון נוגע בטרף, הוא הופך לכוס יניקה, נדבק לקורבן ונמשך לתוך הפה, שם לסתות חזקות ימעכו את הטרף. אפילו זיקית קטנה יכולה לאכול גמל שלמה או ארבה.
יכולת מדהימה נוספת של זיקית היא היכולת לשנות את צבעה. איך הזיקיות עושות את זה הוא תהליך מדהים ומאתגר. לכל זן זיקית יש סט צבעים שהוא יכול להציג. לבעלי חיים יש ארבע שכבות עור: החיצונית, כלומר שכבת המגן; שכבת כרומטופור המכילה פיגמנטים צהובים ואדומים; שכבה עם מלנופור, המכילה פיגמנט כהה - מלנין ויכול ליצור חום ושחור, ומעניק צבע כחול; ושכבה תחתונה המציגה רק לבן.
דחפים עצביים ושינויים ברמות ההורמונים מובילים לעובדה שהתאים בשכבות אלה מתרחבים או מתכווצים, וערבוב צבעי השכבות יוצר את הצבע שאדם או בעלי חיים אחרים יכולים לראות. שינוי הצבע לוקח עשרים שניות בלבד.