ובכן, חתולים לא אוהבים לחות מאוד, אם כי לא כולם. יש ששוחים בהנאה רבה, ואין לזה נטייה גנטית, אך ככל הנראה הכשרון של הבעלים, שהבהיר לפוך כי רחיצה היא תענוג צרוף. החתול, שלא מפחד מההיכרות הראשונה עם מים, ישאל את עצמו, ומגיע מדי פעם לאמבטיה או אפילו לכיור.
הוראות
שלב 1
מוזגים מים חמים לאגן או לאמבטיה ומוסיפים שמפו לא קאוסטי. אתה יכול להשתמש במוצר מיוחד או בשמפו רגיל לתינוק כדי לשטוף את החתול, מה שלא מגרה את הקרום הרירי של העיניים. אם במהלך הרחצה הראשונה החמישי חווה פחד או תחושת צריבה בעיניים, כמו גם מים באוזניים, אז זהו, בפעם הבאה הוא לא יהיה במים.
שלב 2
הניחו כדורי צמר גפן באוזני החתול לפני שאתם צוללים לאמבטיה. הרטיבו את החיה בעדינות, אל תשכחו לדבר וללטף בעדינות. אם הפרוותי מראה לך את טפריו החדים ומשאיר חותם על היד שלך, אל תקלל. נסו להיות רגועים ככל האפשר. לאחר השטיפה הראשית יש לשטוף היטב את פרוות החיה במים זורמים. ייבש את החתול שלך במגבת רכה ונקייה.
שלב 3
אם החוויה הראשונה של נהלי מים הסתיימה בכישלון, והצלחת לשטוף את הקצף מהחתול במהירות, אל תנסה שוב בימים הראשונים. יש בעלי חיים שמחקים את אדונם, לכן כשאתה הולך להתרחץ, אל תסגור את הדלת. החתול צריך להיות מעוניין בבועות הקצף, והוא גם יבין שאם הבעלים שוטף, אז זה בכלל לא מפחיד.
שלב 4
החתול צריך להתרגל למים, לחזור על ניסיונות לשטוף את החיה, אך לנסות למזער את ההשפעה על בריאותו הנפשית. אם חיית המחמד צורחת ומתגרדת בקול לב, ולפני האירוע הזה הוא הלך בלי לשטוף כמה שנים וכלום, אז שימשיך לשטוף בלשונו. ולפעמים אתה מנגב אותו במטלית לחה ונקייה כנגד הדגן.
