הברווז הברברי הוא שמו של הברווז המוסקי או Cairina moschata, שהגיע מתעשיית העופות הצרפתית. סוג זה של ציפור נחשב לגדול למדי. בפעם הראשונה בויתו במקום ההפצה המקורי - במקסיקו ובדרום אמריקה, משם הובאו הברווזים הברברים לארצות העולם הישן.
איך נראה ברברי או ברווז מושק?
נוצות הנקבות החיים בטבע בדרך כלל כהות בצבע, מדוללות בכמה "כתמים" של נוצות לבנות. ציפורים מבויתות כיום, שעברו חצייה מסוימת עם ברווזים מגזעים אחרים, יכולות להיות מגוונות למדי בצבעים כמו שחור, לבן, שחור כנף לבן, חום ורבים אחרים.
אופייני לברווזים הברברים הם גם גידולים בשרניים מוזרים, הממוקמים חצי סנטימטר מעל המקור, בין עיניהם של ציפורים משני המינים. תצורות אלה בצבע אדום והן נקראות על ידי חקלאי העופות "אלמוגים" או "יבלות ברווז".
דרייקים בדרך כלל גדולים במקצת מנקבות (1, 3-1, 5 קילוגרמים ו 60-65 ס"מ), ומשקלם מגיע ל -3 ק"ג, כמו גם אורכים עד 90 ס"מ. מדידות אלו אופייניות יותר לאנשים פרועים. בבית, ברווזים ברברים הם בדרך כלל מעט גדולים יותר. לדוגמא, גברים יכולים לשקול 4-6 ק"ג, ונקבות עד 3 ק"ג.
ברווזים ברברים ניזונים מהמזון המשותף לרוב העופות - מזון צמחי ובעלי חיים. זה יכול להיות דשא, כמו גם חרקים קטנים.
תקופת הדגירה של ביציות זהה גם לברווזים הפראיים וגם לבתים המבויתים - רק 34-36 יום. אבל ציפור שחיה ליד אדם מייצרת בממוצע 8-14 ביצים לכל מצמד, ופרועה - 8-10 ביצים.
מה טעם של ברווז ברברי?
לברווז הביתי יש תכונה אחת - הוא גדל לאט יותר מזה של פקין הרגיל, ולכן מגדלים רק אניני טעם אמיתיים של עופות ברברים.
מאמינים כי לסוג זה של ציפור יש בשר רזה למדי, שטעמו נעים יותר מזה של "המתחרים" של פקין, ברדנים וסוגים אחרים של ברווזים ביתיים.
הברווז הברברי הוא מאוד תרמופילי, לא רם ושותק, ואנשים מבויתים נמנעים משחייה בגופי מים פתוחים.
מגדלים, השואפים למצוא "אמצע זהוב" בין ברווזי פקין וברברי, גידלו גם זן חדש של ציפור - מולדת, שמשקל נציגיה יכול להגיע ל4-4.5 קילוגרם. לטענת מומחים קולינריים צרפתיים הכבד של מולארד הוא חומר הגלם האידיאלי להכנת מעדני כבד וכבד אווז.
אבל זה לא סוף ה"מאפיינים "השימושיים של ברווזים ברברים. רוקחים צרפתים למדו לבודד מבשרו מרכיב של תרופה הומיאופתית שכזו - אוסצילוקוקינום, המשמש למאבק בהצטננות.
