הגמלים אולפו לפני יותר משלושת אלפים שנה על ידי המצרים. הוא חיית רכיבה, ונותן חלב גמל יקר למדי, ולגמל יש הרבה חידות. אחת מהן היא הגיבנת שלו. אפילו אותם מצרים ראשונים תהו, מאיפה הגמל הגיע? והם העלו סיפורים יפים בעלי משמעות מאלפת, רחוקים מאוד מהאמת.
מה אנחנו יודעים על גמלים, חוץ מזה שהם יורקים, ובגן החיות לא צריך להתקרב לכלוב? ובכן, כמובן, כולם יודעים שגמלים חיים במדבר ומסוגלים לשאת משאות כבדים. הם אפילו הקימו עליהם אוהלים שלמים. גמלים נקראים ספינות מדבר. נראה שהם לא הולכים על החול אלא צפים. הליכה כזו מתקבלת בשל הפרסות הרחבות, המותאמות לתנועה על החול. ותכונה ייחודית של בעלי חיים ייחודיים אלה היא שיש להם גיבנת. או אפילו שניים אם הגמל הוא דו-גיבתי. רק הגיבנת אינה מפרש כלל. אלא, אחיזת ספינה. בדבשת הגמל יש שכבת שומן עם כל אבות המזון שהחיה צריכה להחזיק ללא מתח רב במשך שבועיים במדבר. גיבנת כזו יכולה לשקול כ 45 ק"ג. בסוף מעבר קרוואנים ארוך, גיבנת הגמל דומה לסמרטוט מקומט ומשתלשל בצדה. ובכל פעם, "הספינה" מסוגלת לשתות עד 50 ליטר מים תוך כ -10 דקות. אגב, אספקת המים של הגמל אינה בגבנון, אלא בשכבות בצידי בטנו. לכן תופעה כגבנון עדיין תמוהה - כל אותם משקעי השומן יכולים להיות מופצים בכל גופו של הגמל. לכן, שומן תזונתי בגוף אינו הסיבה היחידה לגבנון. הסיבה השנייה לקיומה היא הגנה על הגב. הגיבנת מגנה על גב הגמל מפני התחממות יתר, ומשפרת גם את העברת החום של כל הגוף, מכיוון שהיא מגדילה את המשטח הכללי של גוף הגמל, כך שהגיבנת מהווה גם עתודה תזונתית וגם הגנה. מאוד פונקציונלי. ואם יש שתי גיבנות, אז זה הופך להיות תחליף די נוח לאוכף לאדם. אמנם באגדות ובאגדות, מאמינים כי הגיבנת הופיעה בגמלים כעונש על עצלותו. ועכשיו עליו לעבוד שלוש פעמים יותר מכל שאר בעלי החיים, ואפילו לשאת עליו גיבנת לנצח.
