יצר ההולדה טמון בכל בעלי החיים. עם זאת, לאחר שנולדו הצאצאים, בעלי חיים מתייחסים אליהם בצורה שונה. יש מינים שעוזבים תינוקות אחרי שבוע-שבועיים, בעוד שאחרים עוסקים באופן שיטתי בהוראת הדור הצעיר.
הוראות
שלב 1
ככלל, בעלי חיים קטנים המסוגלים לייצר כמה צאצאים בשנה הם פחות אחראים על צאצאיהם. עבור מכרסמים קטנים, נגיעה בילדים אינה מוזרה. הנקבה מבלה עם הגורים בזמן שהם עיוורים וחסרי אונים, מאכילה אותם בחלב ומגנה עליהם מפני טורפים, ואחרי שבועיים-שלושה בעלי החיים כבר צריכים להיות עצמאיים. הם יכולים לפתח את האינסטינקטים הטבועים בהם על ידי התבוננות באם ובחברים אחרים בחבילה.
שלב 2
בעלי חיים גדולים יותר, שצאצאיהם קטנים ובשלים לאורך זמן, ניגשים לאילוף צעירים בכל אחריות, על ידי דוגמא משלהם ומראים להם את הכישורים שיהיו שימושיים בחיים. צבי הנקבה ילמד את תינוקה אילו צמחים לאכול וכיצד כדאי להסתתר בסכנה. ואם חום חסר ניסיון מהסס, הנקבה תדחף אותו לעבר המקלט.
שלב 3
טורפים, בתורם, מלמדים את ילדיהם לצוד. הנקבה מרגילה אותם לדיאטת מבוגרים בהדרגה, מאכילה אותם תחילה בבשר מעוכל למחצה, ואז מביאה טרף הרוג, ואז פצועה, איתה הצאצאים יוכלו להתמודד בגוברת. עם הזמן הנקבה, ובמקרים מסוימים הזכר, לוקחת את הגורים לציד, שם החיות יחד מתחקות אחר, תופסות ושוחטות את הטרף.
שלב 4
קופים הם המינים הקרובים ביותר לבני אדם, ולכן התינוקות שלהם עוברים הכשרה מקיפה. בנוסף לכישורים הדרושים - מה לאכול וכיצד להימנע מסכנה, שימפנזים מלמדים את צעיריהם את כללי ההתנהגות. מדענים גילו כי קופים שגדלו ללא אמהותיהם התנהגו באגרסיביות ולא ידעו כיצד לתקשר בדרך כלל עם שאר הצאן. קופים בוגרים מעבירים את חוכמתם לתינוקות, למשל, טכנולוגיות לפיצוח אגוזים או שיטות שימוש במקלות, ולכל עדר יכולות להיות טכניקות משלה, המלמדות לצאצאים.
