אם לפני זמן מה לשאלה: "מהי חיית המחמד שלך?", התשובה תהיה: "חמוס", אולי בן שיחו יהיה קהה למשך כמה שניות. כיום, מעט מאוד אנשים יכולים להיות מופתעים מכאלה. החמוס הביתי נחשב לחיית מחמד בקרב משפחות רבות.
בתחילה, חמוסים נתפסו רק כחיות בר, ואף אחד לא העלה בדעתם להחזיק אותם בבית. עכשיו היצורים החמודים והמקסימים האלה יכולים להתחרות בקלות בחתולים או בכלבים.
החמוס אינו הבחירה הקלה ביותר. בעל החיים דורש תשומת לב רבה וטיפול מיוחד. כאשר אתם מתכננים להכיר חבר חדש, עליכם בהחלט ללמוד את הספרות הרלוונטית.
ברכישת חמוס חשוב לוודא שהחיה מאומנת ומסורתית.
לפני הקנייה כדאי לדאוג למתקנים עבור התושב החדש. חמוסים זקוקים לכלוב, רצוי גדול. אתה לא צריך לרכוש חמוס אם אתה מתכנן להציב אותו בכלוב למגורי קבע. חמוסים זקוקים לחופש. משתמשים בכלוב באופן זמני בלבד: בלילה או אם החיה נשארת לבד.
יש הרבה ניואנסים בהאכלה, ולכן מומלץ להאכיל אותם במזון יבש.
מהם החסרונות של החיה המעניינת הזו? קודם כל, זהו ריח לא נעים. חמוסים יכולים להיות אגרסיביים בילדותם ולעיתים קרובות לנשוך. הם בעלי חיים פעילים ורועשים מאוד. הם זקוקים לתשומת לב וחינוך.
הם חיים מספיק זמן, עד עשר שנים, אז כדאי לדאוג לאימונים. אתה לא צריך לגעת בחיה מצחיקה, בלי אימונים זה יהפוך שובב ובלתי נשלט. חמוסים יכולים להסתדר היטב עם כולם, גם בני אדם וגם בעלי חיים אחרים, אם הם מאומנים לכך. בעלי חיים אלה אינם מומלצים למשפחות עם ילדים קטנים. כדאי לחכות שהילד יהיה בגיל מודע.
אתה אף פעם לא יודע מה החמוס מתכנן לעשות. הקפידו לפקוח עין על החיה. חיה זו שברירית למדי, נפילות אינן רצויות לחלוטין, כמו גם התחממות יתר והיפותרמיה.
אתה יכול ללכת איתם ברחוב. התנאים העיקריים: שמור על הידיים או על הרצועה והקפד לקבל את החיסונים הדרושים. בנוסף, יש צורך בחיסון גם אם לחמוס אין קשר עם העולם החיצון. הליכות מבדרות באופיין, מכיוון שהן אינן נחוצות.
קשה להסיק אם יש חמוס או לא. העיקר לגשת לזה באחריות, כי למרות המראה החמוד והמצחיק, זה בכלל לא צעצוע.
