חיות מחמד, כמו אנשים, רגישות למחלות שונות, לעתים קרובות בעלי חיים אינם יכולים להתמודד עם המחלה בעצמם, ברגעים כאלה חייהם תלויים לחלוטין באדם - בעל החיה והווטרינר.
אם הבעלים הבין שלחתול או לחתול יש חסימת מעיים: "מה לעשות?" - זו השאלה הראשונה שישאל בעל החיה, ויהיה צודק. אך ראשית עליך לברר אם לחתול באמת יש חסימת מעיים. התסמינים המפורטים להלן יכולים לעזור לבעלים לבצע אבחנה זמנית ולהחליט אם יש צורך במצב חירום רפואי.
יש להתריע לבעל החיה על ידי 3 סימנים הנלווים למחלה זו: הקאות מתקדמות, היעדר צואה, הידרדרות המצב הכללי.
התסמין הראשון מלווה בהכרח חסימת מעיים, בהתחלה הקאות עשויות להיות נדירות, אך בהדרגה התהליך מתקדם. הנוזל שיכור אינו נותן הקלה לבעלי החיים, מכיוון שהוא עומד בקיבה, אינו מסוגל לנוע דרך המעיים, אלא יוצא חזרה דרך הפה.
הסימפטום השני צריך גם להזהיר את הבעלים, אך לא ניתן להבחין בהיעדר צואה באופן מיידי בשל העובדה שביום הראשון ואפילו ביום השני למחלה, תנועות מעיים עלולות להתרחש עקב אוכל שנאכל בעבר.
על רקע שני הסימנים הראשונים, מתפתח השלישי - החתול כבר לא פעיל כמו קודם, החיה נחלשת לנגד עינינו, הופכת רדומה ונעה מעט.
אם זה קורה, אתה לא יכול לעשות תרופות עצמיות: לשים חוקנים, להשתמש בג'לי נפט, כי זה יכול להוביל למוות של החיה! יש צורך לקחת מיד את החבר בעל ארבע הרגליים לבית החולים הווטרינרי, שם יש את המכשירים הדרושים, רופאים מנוסים שיכולים לבצע את האבחנה הנכונה. זה ייעזר בצילום רנטגן בעזרתו יתברר הסיבה לחסימת המעי: גוף לינארי (שיער, טינסל, חוטים וכו '), בקע מאופק, נפח לולאות מעיים, נפיחות וכו'..
אם זו באמת חסימת מעיים, אז לעתים קרובות מסמנים ניתוח, וזה יכול להתבצע רק על ידי כירורג מנוסה עם הכישורים הדרושים. הרופא מבטל את הגורמים למחלה ערמומית: הוא יסיר גוף ליניארי או זר, יבצע כריתה של ניאופלזמה או יעלים נפח מעיים.
לאחר הניתוח יקבלו לחיה אנטיביוטיקה וטפטפות, חיית המחמד תחל להתאושש ובוודאי להחלים!