לא כל תרנגולת תבקע צאצאים עתידיים. לעתים קרובות זה נובע מהעובדה שבעבר אדם גירש את הציפור בחריצות מהקן, מה שהוביל להתפתחות יצר מתאים. אבל אתה יכול לבחור ולהכין ציפור שתדאג לבקיעת ביצים.
האורגניזם של התרנגולת העתידית אינו דורש הכנה מיוחדת. אבל צריך להאכיל את כל התרנגולות בצורה רציונאלית כדי שהביצים יהיו עם קליפה צפופה. לשם כך, כלול קונכיות כתושות בתזונתן (עליה להיות בצורת אבקה). חנויות מתמחות מוכרות גם אוכל מועשר במינרלים וויטמינים. לאחר מספר שבועות, הקליפה תתייצב, גם אם הייתה שברירית לפני כן. אך אל תשכח להתבונן במינון, אחרת לגוזלים עתידיים יהיה קשה לפרוץ אותו.
כתרנגולת לידה, בחר את זו המנסה לרוב לבקוע ביצים שהוטלו. אם הציפורים שלך לא מגלות עניין רב, וקודם לכן הוצאת אותן באופן קבוע מקינן, תצטרך לקנות עוף אחר או לגדל תרנגולת בעצמך. בממוצע, ציפורים מוכנות להתאדות ביציות בגיל שנה.
תרנגולות שמתנהגות בחוסר מנוחה, כמו גם מצקקות בקול רם ובורח במהירות מהקן כשאדם מתקרב אליהן, אינן מתאימות לדגירת תרנגולות. הניחו ביצי דמה בקנים כדי לבחור את הציפור הנכונה. שימו לב, כי עוף, שלמעשה לא עזב את המצמד במשך מספר ימים, הוא אופטימלי לדגירה ארוכה של צאצאים.
מחליפים את הביצים בעדינות עם השקיעה ומוסיפים 13-15 ביצים אמיתיות. רצוי שהעוף לא ישים לב לשינוי, אחרת הוא עלול להפסיק לדאוג לצאצאים עתידיים.
אל תכניסו תרנגולת לידה עם ציפורים אחרות. הם ימנעו ממנה לבקוע ביצים או אפילו לנקר בהן. האכילו את הציפור כרגיל. וודאו שיש תמיד מים מתוקים. מקם את המזין והשתיין בסביבה הקרובה של הקן. מומלץ גם לתרנגולות לשחות באמבט אפר. מערבבים את שני המרכיבים הללו בפרופורציות שוות ויוצקים לאגן רחב אך רדוד או סתם על הרצפה. לאחר כשלושה שבועות של דגירה ייוולדו אפרוחים צהובים קטנים.
