Sklyarii הם סוג יומרני מאוד של דגי אקווריום, וחוץ מזה יש להם צבעים מעניינים ביותר. איכויות אלה הפכו אותם לפופולאריים מאוד בקרב אנשי האקווריום. אבל ההשרצה של סקלר באקווריום משותף רצופה בעובדה שדגים אחרים פשוט יאכלו את ביציהם.
Sklaria מותאמים היטב לגידול בשבי, כלומר באקווריומים. אתה לא צריך לעשות שום דבר על טבעי בשביל זה. זה מספיק כדי לפקח על טוהר הטמפרטורה של המים במאגר הבית ולספק לדגים מזון חי. אם תנאים אלה מתקיימים, חיות המחמד שלך יתחילו להתרבות בעוד חצי שנה. לעתים קרובות מאוד, הניסיונות הראשונים אינם מובילים לשום דבר טוב. ישנם מספר ניואנסים המתרחשים בעת גידול סקלרים.
גידול ניואנסים
למרות כל הקסם שלהם, סקליארים הם הורים רעים מאוד. בתנאים מסוימים הם מתחילים לאכול את הצעירים שלהם. לכן מומלץ להשתמש באקווריום נפרד לצורך גידולם, על מנת למנוע בעיות. ראוי לגדל אותם באקווריום משותף רק אם אין דרך אחרת.
שכפול של סקלר
כמו מינים רבים של דגים, סקלררים מתרבים בעזרת ביצים. כשהנקבה מבינה שרגע ההשרצה קרוב, היא מתחילה לחפש מקום מתאים לתהליך זה. באקווריום זה יכול להיות משטח של עלים ואבנים, או קיר האקווריום עצמו. יש אקווריסטים שמכניסים לדגים פלסטיק ירוק דק או מוארך, המזכיר צמחים טבעיים. המקום שנבחר מנקה ביסודיות מפלאק ופסולת. רק לאחר סיום העבודה עוברת הנקבה ישירות לתהליך ההשרצה.
ההשרצה על המשטח המסודר נעשית באחריות המירבית. אבא שוחה אחרי אמא ועוסק בהפריה של כל ביצה שהוטלה. למעשה, כאן מסתיים האינסטינקט ההורי שלהם. אין שום ערובה שהם יעסקו בהגנה על צאצאים, ועוד יותר מכך שלא יאכלו אותם בשלב ההתעברות. לכן יש צורך להעביר את הביצים לאקווריום אחר. אם זה לא נעשה, אז אין שום אחריות לשמירה על הצאצאים.
הזז את הקוויאר בזהירות רבה כדי לא לפגוע בו. הרבה תלוי במשטח שעליו הוא הופקד. אם מדובר באצות, עדיף לחתוך את העלה, אם מדובר באבן או חפץ מלאכותי, אז פשוט העבירו אותו בעדינות לאקווריום אחר. אם התוצאה חיובית, לאחר 2-3 ימים תראה את התנועות הראשונות בביצים.
אך עליכם לדעת שמטגני סקלר רגישים מאוד למיקרואורגניזמים, ולכן, כדי למנוע מוות של כל הצאצאים, יש להוסיף למים חומרים אנטיבקטריאליים, כמו כחול.
