אם הכלב חולה ים, הרי שנסיעה ברכב הופכת לגיהינום של ממש: מושבים מלוכלכים, כלב מותש ונהג ונוסעים תשושים לא פחות. למסע נוח עם חיית מחמד, הכל צריך להיות צפוי מראש.
בחילות, הקאות, ריור שופע, נשימה מהירה וחרדה הם סימנים לכך שכלבך מתנדנד במכונית. אם נוצרת בעיה כזו, הטיול יכול להיות כואב גם לחיית המחמד וגם לבעליה. הכנה לטיול תעזור לך להתגבר על הבעיה ולהפוך את הטיול שלך לנוח יותר.
1. אוכל לכלב לפני נסיעה ברכב
יש בעלי כלבים, בידיעה שחיית המחמד שלהם חולה ים, מנסים לא להאכיל אותו חצי יום לפני העזיבה. עם זאת, גישה זו יכולה להחמיר את המצב ולהוביל לכך שהכלב יקיא לעיתים קרובות הרבה יותר ועם קצף לבן, מה שמשפיע לרעה על הבריאות. זה יהיה אופטימלי, תוך הקפדה על הדיאטה הרגילה, האכיל את חיית המחמד בחלק קטן מהמנה. במקרה זה הבטן של הכלב לא תהיה מלאה, והנסיעה תהיה קלה יותר להעברה.
2. שימוש בסמים לחולי תנועה לכלבים
אם הכלב בחילה במהלך הטיול, מומלץ לתת לו תרופה לחולי תנועה 30-60 דקות לפני היציאה, אשר יכולה לשמש ילדים. תרופות כאלה כוללות "דרמינה", "אביאמור" וכו 'אם חיית המחמד פשוט מזילה ריר, נשימה מהירה וחרדה, זה יהיה מספיק רק כדי לתת לו חומר הרגעה המיועד לכלבים.
3. הכנת הרכב לקראת הנסיעה
כשאתה מכין את המכונית שלך לטיול עם חיית מחמד נדנדה, עליך לוודא כי אין תא ריח עז בתא המעורר בחילה. מטהר אוויר, בנזין, עשן טבק, או ניחוח של צרור פרחים המונח במושב האחורי - מה שאנשים עשויים לחשוב שהוא לא משמעותי או נעים, הכלב יגרום לבחילות והקאות.
כדי לא להכתים את המושבים, יש צורך למרוח חיתול חד פעמי, מגבת או שמיכה, ולקחת איתך גם חילפים.
4. תהליך נהיגת כלב
במהלך הנסיעה יש להקפיד על סגנון נהיגה מתון, להשתדל לא לעלות במהירות גבוהה ולא לבלום בצורה חדה במיוחד. כדאי להימנע ממוסיקה רועשת או מרדיו. אם חיית המחמד מודאגת מאוד וממהרת להסתובב בבקתה, מנסה למצוא לעצמו מקום או לייבב, אז אתה צריך להרגיע אותו על ידי ליטוף ראשו, או דיבור איתו בקול רגוע. בשום מקרה לא צריך לגערות בו, לצעוק או לטרטר אותו, תוך ניסיון להושיב אותו במקום "הנכון". זה קשה לכלב, והוא זקוק לתמיכת הבעלים.
יש חיות מחמד שמנסות להביט דרך החלון במהלך הטיול. לפיכך, הם מנסים להתמודד עם מחלת תנועה, לכן אל תפריעו להם.
5. הפסקות
מומלץ לעצור וללכת עם הכלב כל 3-4 שעות. משך ההפסקות האלה צריך להיות לפחות 15 דקות. זמן זה אמור להספיק בכדי ללכת, להאכיל (במידת הצורך) ולהשקות את הכלב, לתת לו תרופה למחלת תנועה או הרגעה.
6. הכשרה
הסיבה העיקרית למחלת תנועה אצל כלבים היא מנגנון שיווי משקל חלש. לכן, לרוב בעיה זו מתרחשת אצל כלבים מתחת לגיל שנה ובנציגי גזעים קטנים. טיולי אימון למרחקים קצרים יכולים לעזור לך להתמודד עם מחלת תנועה. עדיף להתחיל בטיולים עם חיות מחמד למקומות מעניינים עבורם: ליער, לנהר, לאגם, לפיקניק. ואז המכונית של הכלב תהיה קשורה למשהו נעים. אז ניתן להגדיל את המרחקים ובכך לאמן את המנגנון הוסטיבולרי.
ניסיון אישי
הכלב בן 4 שנים, גזע - צ'יוואווה. למדנו על בעיית מחלת התנועה כבר ביום הראשון: בדרך מהמגדל לבית (כ- 40 דקות משם) הוא הקיא פעמיים. בעתיד כל נסיעה הפכה לגיהינום אמיתי: הוא היה ריר בזרם, הוא היה בחילה נורא והקיא ללא הרף. הוחלט לאמן אותו.ראשית, עם שימוש בכדורים לחולי תנועה, הם החלו לצאת לטיול ביער או על הנהר 2-3 פעמים בשבוע. ואז הם החלו לנסוע לערים שכנות, תוך נטישה בהדרגה של כדורי מחלה. כעת הכלב סובל בשלווה נסיעות למרחקים ארוכים ויכול לנסוע יותר מ -1000 ק מ.
אם פתאום יתברר שהכלב מתנדנד, לא כדאי לוותר על טיולים משותפים. עמידה בכללים פשוטים והכשרה תאפשר לכם לצמצם בעיה זו למינימום או להיפטר ממנה כליל.
