אחד הנציגים המפורסמים ביותר של עולם החי ברוסיה הוא הדוב החום. מעטים מהאנשים הרגילים ראו אותו בחיות בר, אך עם זאת, מידע על הרגליו נפוץ למדי באמצעות ספרות פופולרית ותוכניות טלוויזיה. ואחת השאלות שיש לאדם שמתעניין בהתנהגות של דובים היא מדוע הם מוצצים את כפותיהם?
התנהגותו של דוב, כמו כל בעל חיים אחר, נקבעת בעיקר על ידי בית הגידול שלו. בפרט, הדוב החום חי באקלים יבשתי די קשה ויבשני, מה שיוצר עבורו בעיות במציאת מזון בחורף. לכן, לאורך זמן הטבע יצר מנגנון שעוזר לדוב לשרוד את הזמן הרעב - זהו תרדמת שינה. בסתיו חיית הבר צוברת שומן תת עורי בעזרת תזונה מוגברת, ואז מוצאת מקום מתאים למצב שינה.
אי אפשר להשוות מצב שינה עם שינה רגילה. בשלב זה הדוב נמצא בסוג של חצי שינה. ובדיוק לתקופה זו, שמועה פופולרית מתייחסת למה שמכונה "מציצת כפות". תופעה זו מוסברת בכך שהדוב כביכול מוציא ממנו חומרים מזינים.
חוקרים מודרניים הפריכו השקפות כאלה. אף על פי כן, לשמועות כי הדוב מוצץ את כפו בחורף יש בסיס אמיתי. העובדה היא שבעונה הקרה סוג זה של חיה עובר סוג של "נמס" - שכבת העור העליונה על כפות הרגליים מתה להחליפה בשכבה חדשה. זה גורם לדוב להיות לא נעים ומלקק את כפותיו, מה שעוזר להקל על הגרד ולהיפטר מעור מת. הציידים של תקופות קודמות היו יכולים לטעות בתהליך זה במציאת כפות.
למעשה, ניתן להפריך את התפיסה שדוב מוצץ כפה ללא התבוננות מדעית, פשוט על ידי שימוש בשכל הישר. אחרי הכל, בעל חיים אינו יכול אפוא לספק לעצמו מזון.
עם זאת, גורים קטנים מאוד, שעדיין בעלי רפלקסים דומים, יכולים לינוק את כפותיהם. הם עושים זאת בשנתם. כמו תינוקות אנושיים, גם הגורים מרגיעים את עצמם בצורה כזו. במקרים מסוימים, למשל, אם דוב ניזון מאנשים, באופן זה הוא מפצה על חוסר הקשר עם האם-דוב.