בעלי חיים רבים מטפלים בצעירים שלהם. עם זאת, הם עושים זאת בדרכים שונות לחלוטין. במהלך האבולוציה, כל משפחה פיתחה את האינסטינקטים שלה, שאומרים לה בדיוק כיצד להתנהג עם צאצאים.
הוראות
שלב 1
לא כל בעלי החיים, לאחר לידתם של צעירים, דואגים לגורלם, אך אלה שמפתחים בהם אינסטינקטים הוריים מנסים להעביר את כישוריהם לצאצאים. רוב בעלי החיים לומדים מהוריהם. זו האם, ובמקרים מסוימים האב, שמראה לילדים כיצד ללעוס דשא או לאתר טרף, איך ומתי להסתיר ומתי להיכנס לריב.
שלב 2
גורים עוברים תהליך הכשרה וחינוך נחוץ תוך כדי משחק אחד עם השני או עם מבוגרים. במאבק ידידותי, בעלי חיים צעירים מחדדים את כישורי הלחימה שלהם, ואם או אבא מסוגלים, על ידי תפיסת צאצאים יומרת לב על ידי השכמות, לגרום לו להבין באילו מצבים צריך לציית לזקנים ולהכיר בהנהגת המנהיג.
שלב 3
הפרדת הילד מהאם הופכת לגורם חשוב בתהליך החינוך. מישהו עוזב תינוקות כמעט מיד לאחר הלידה. ככלל, לבעלי חיים כאלה יש אספקת שומן גדולה, המאפשרת לתינוק לשרוד בשבועות הראשונים (למשל, כך חיות כלבי ים חיים). נקבות אחרות נוטשות את צאצאיהן הגדלות בהדרגה, כל יום הולכות עוד ועוד לצוד ופעם אחת סוף סוף עוזבות את הגורים. זה השיעור של האם האחרונה - כעת על בעלי החיים ללמוד לסמוך רק על כוחם.
שלב 4
לא כל חיות האם חיבה ומתחשבות בצעירותיהן. יש המחנכים את הדור הצעיר עם אזיקים. מקוקים מועדים לשיטות לא-פדגוגיות כאלה. הם מגרדים, נושכים וגוררים את הקטנים שלהם בפרווה. הדבר המדהים ביותר הוא שקופים, שטופלו בילדים בילדותם, יגדלו גם את צאצאיהם. אותם מקוקים, שבמשפחותיהם לא נעשה שימוש באלימות, לא ינצחו את ילדם.
שלב 5
לפעמים בעלי חיים מגדלים את צאצאיהם בדרכים מוזרות מאוד. חיפושית הקברנית היא אחד ממיני החרקים הבודדים שמטפלים בילדים, וגם האבא והאם עושים זאת. עם זאת, השיטה שלהם מאוד מעידה וקשה: הורים פשוט אוכלים ילדים שובבים כדי שהיתר יתייאשו.